Textile

מחשבות מהורהרות על חזרתיות, מרדף, הצלחה וכישלון

הובילו אותי לאמנות הקיפול היפנית- origami

גיאומטריות מושלמת מול שבירת השגרה

הנה כמה פיתוחי בדים שיצרתי

j

מחשבות על חומרים וטקסטורות

By Steve Terrill

Courtesy of Corbis

By Eric Gjerde 

It's all part of the process / We all love looking down / All we want is some success / But the chance is never around

Repetitive

בשבוע האחרון ניסיתי לחדד את העמדה שלי בנוגע לזמן, שכאמור (למעשה ככתוב) היה אמורפי- פילוסופי משהו. דון קיחוטה וסיגלית לנדאו הם שתי דמויות אבסולוטיות, עוצמתיות, שחיות בעולם משלהן- בין אם זה הזיה, חלום, הרגע הנוכחי או העבר. השוני בינהם הוא בתפיסת העולם, דון קיחוטה הרומנטיקן, חסר הביקורת העצמית ושאינו מתייאש לעולם מול סיגלית לנדאו שנוברת בפצע הפתוח, חופרת בו לעומק מתוך מודעות גבוהה ורצון להשתחרר מכאבי העבר.

אם אצטרך להגדיר זאת במילה אחת הלא היא חזרתיות, כמעט כפייתית. דון קיחוטה אינו מוטרד מהכשלון, למעשה הוא אינו מודע לו, דבר העוזר לו להמשיך בדרכו העיוורת. בכל כשלון הוא מוצא את הניצחון היחסי. אצל לנדאו החזרתיות באה לידי ביטוי בנושאים בהן בוחרת לעסוק באופן אירוטי-סאדו- מזוכיסטי לרוב. המיצגים מוצגים בשרשרת (loop) כך שיש תחושה שכל סוף הוא גם התחלה.

Repetitive pattern by Zoltan

האיור הזה מייצג בשבילי את תערובת האנרגיות בין הדמויות,

תחושה של מערבולת סבוכה ולוכדת.

OBSESSION

איך נראית אובססיביות?
ואיך היא מרגישה?
אפשר לשמוע טירוף?

קליפ לשיר United snakes של אחת הלהקות האהובות עלי Massive Attack
video by UnitedVisualArtists www.uva.co.uk

סיגלית לנדאו

לנדאו נולדה בירושלים בשנת 1969. סיימה לימודים בבצלאל בשנת 1995 ומאז היא יוצרת מיצגים, מיצבים ופסלים.

"שחיינית וקיר" 1993

Sigalit and Daniel Landau 2003

עבודותיה עוסקות בגוף, בכאב ובכיליון, בתבנית של מעגל מתפתל החוזר על עצמו. כאמנית טוטאלית, היא יוצרת סביבה קסומה, מוכרת לא-מוכרת, קרובה ומנוכרת, קרה כמו קרח ובכל זאת חמימה ומרגשת. לנדאו עוסקת בסף והולכת איתו עד הסוף. בעבודתה Dead see, 2005 היא יוצרת "שרשרת" של אבטיחים באורך של עשרות מטרים, היצירה צולמה ממנוף גבוה ובה נראית האמנית שטה במעגל אבטיחים, חלקם בקועים, וצבעם האדום בולט על רקע ים המוות. לנדאו חוקרת את המקום בין המוות לזיכוך באמצעות מתיקות שמהולה במלח.

תמונות מאתר "מארב"

לנדאו מפורסמת בעיקר בעבודתה 2001"barded hula" בה היא ניצבת עירומה על חוף הים בתל אביב ומסובבת חישוק עשוי חוטי תיל סביב מותניה. התיל, כמובן, פוצע אותה וגורם לה לדימום.

Don Quixote De La Mancha

from Man of La Mancha(1972, directed by Arthur Hiller) edited by Nibelungenstar Peter O'Toole, Sophia Loren, James Coco ha hia Loren, James Coco

אלונסו קיחאנו חי בצניעות עם אחייניתו וסוכנתו בלה מאנצ'ה שבדרום ספרד. הוא קורא בדבקות ובהתלהבות סיפורי אבירים רבים המתארים בצורה מופרזת ובדיונית עידן שעבר מן העולם. עלילות הגבורה מלהיבות וסוחפות את דמיונו של קיחאנו ומעצבות מחדש את כלל ישותו. הוא מתמסר ומתמכר לספרות האבירים, מוכר חלק גדול מאדמותיו כדי להרחיב את אוסף ספריו ולבסוף מחליט להפוך לאביר, לנדוד על גבי סוס ולתקן את עוולות העולם.

Painting by Denis Ziber

הוא קורא לעצמו דון קיחוטה ומצליח להשיג נושא כלים – סנצ'ו פאנסה, איכר מקומי. יחד הם רוכבים ועוברים הרפתקאות רבות ומסוכנות, כשכל תלאותיהם מוקדשות לדולסיניאה, גברתו של האביר דון קיחוטה. האיש שהיה שטוף בקריאת ספרות האבירים ההרואית הופך לאביר נודד שכמו יצא מתוך ספריו.

Pablo Picasso 1955

במסעו 'משכתב' דון קיחוטה את המציאות כדי להתאימה לתפיסת העולם האבירית: הוא רואה פונדקים כטירות, טחנות רוח כענקים שיש להילחם בהם, זונות כגבירות חצר מכובדות, וכפרית גסה כדולסיניאה האצילה. בכפיית הספרות על החיים, דון קיחוטה חווה התנגשות בלתי-פוסקת עם המציאות. האנשים שהוא פוגש בנדודיו לועגים ובזים לו, חוזרים ומזכירים לו שהוא שוגה בדמיונות שווא, ושתקופת האבירים ההרואיים, אם בכלל התקיימה, תמה. דון קיחוטה מסרב להשתכנע ודבק באמונותיו ובמטרותיו. הוא אינו מסכים לעזוב את זהותו וחייו ה'אביריים' ולחזור לחייו הקודמים.

רוב הסובבים אותו מייחסים את התנהגותו התמוהה לשיגעון. לדעתם, 'יותר מדי קריאה ומעט מדי שינה' בלבלו עליו את דעתו וגרמו לו לערבב מציאות ודמיון. עם זאת, הם תמהים לעתים על כך ששגעונו של דון קיחוטה נוטה להיות 'סלקטיבי' – נראה כי אי-שפיותו חלה רק על מה שנוגע לאבירות. כשאין מדובר בנושא זה, החולה המסכן מציג שיקול דעת, אורך רוח ומתינות, כמו כל אדם בריא ונורמלי.

Painting by Octavio Ocampo

הסיפור המצחיק-עצוב על האביר בן דמות היגון ונושא כליו, שנכתב על ידי מיגל דה סרוואנטס בתחילת המאה ה-17, הוא בין הספרים המכוננים של התרבות המערבית. מאז פרסום הספר ועד ימינו הופיעו קריאות אפשריות שונות שלו: עד תום המאה ה-17 הוא נתפס כפארודיה על ספרות האבירים, שגיבורה מגוחך, נלעג ומצחיק.

Painting by Scott Gustafson, 1999

ראשית המאה ה-18 החלו לראות את דון קיחוטה כדמות הראויה לחמלה או להערצה, ולא ללעג; הפרשנות הרומנטית במאה ה-19 הביאה לאידיאליזציה של דון קיחוטה והפכה אותו לסמל; ואילו במאה ה-20 הופיע מאמץ לסינתיזה בין הגישות הקודמות, לצד ניתוח הטקסט בכלים החדשים של מחקר הספרות. למרות ההבדלים בין הגישות השונות, כולן נטו לראות את דון קיחוטה כמשוגע שאיננו יכול, או איננו רוצה, להבין את העולם אלא שואף ומתעקש לשנותו.

נכתב על ידי ובעזרת אתר התקצירים shvoo

המשימה

כחלק מקורס בעיצוב אופנה "בלוגוטופיה" אני עורכת מחווה לדון קיחוטה בשילוב עם אמנית המיצגים סיגלית לנדאו. במהלך החודשים הקרובים אני אתעד את תהליך העבודה שלי