OCD?!

בזמן האחרון הרבה מחשבות כפייתיות טורדות את ראשי, אני מנסה להבין אם הפרוייקט הוא זה שמשפיע עלי להתרכז בפרטים הקטנים, לא לשחרר, לחפור בזה עד שיהיה שקט. או שמא תמיד הייתי כזאת...

אחרי שהסתובבתי בבית שלי עם מצלמה הבנתי שה-OCD הולך איתי תמיד, הרבה לפני הפרוייקט.

והרי הממצאים:

נתחיל את הסיור האובססיבי מהכניסה לבית, יש בי אהבה לחמסות יחד עם פחד מעין הרע. זה התחיל אחרי שעברתי לגור פה, קיבלתי כמה חמסות ומאז זה יצא מכלל שליטה.

כל מה שתלוי חייב להיות באותו גובה, במרחקים שווים.

הכל צריך להיות מסודר מהגדול לקטן.

התפתחות של אובססיה

ג'ייסון עדן (Jason Eden) הוא אמן אמריקאי שעושה קולאז'ים לרוב. סדרת הקולאז'ים המוצגת פה נעשתה בהשראת הפרסומת של קלווין קליין לבושם Obsessions.

עדן השתמש בשבעה העתקים של המודעה אותם הוא פירק והרכיב מחדש. הקולאז'ים בגודל 140/60. עץ ונייר.

המיקום המקורי של התמונות- כאן

דיגומים, נסיונות וטואל אחד

הזמן עובר, הכל זז ומשתנה, חייבת להתקדם ולהציג את התהליך. להתכוונן למטרה.

הטואל כבר רוקם עור וגידים, הכל מתממש. נשארו עוד כמה תיקונים והתאמות...

אני מנסה להתמודד עם הניגודיות בין המוזות, ליצור בגד שהוא בין מחוך לשיריון, בין נשיות לעוצמה גברית, בין חשוף למוסתר.

הצעה לקולקציה

דיגומים ונסיונות

הכל התחיל מזה:

בפעולה האינטואיטיבית ביותר נראה לי שעליתי על משהו מעניין.
מנסה לבדוק את הגבול בין
בגד "שיריוני" ומגן לבגד עוטף ומלטף.
בין שטיחות של דו- מימד להתפרצות של תלת- מימד,
בין השגעון לשפיות
בין החנק לנוחות.






נסיון ליצור שמלה שמתעלמת מקימורי הגוף, בגד נפחי שעומד בפני עצמו.




עוד שמלה קטנה




חצאית?? מכנסיים?

Obssesion Madness

התפזרתי
ואני מנסה להתאסף
נקרעת בין החופש למחוייבות
בין יצירה לאי- עשייה
וברקע
מחשבות אובססיביות
נועלות אותי כמעט

כיוון חדש, עדיין מהוסס